היום יום
רביעי כ'א ניסן בשעה 17:30
נתקהל בשער
הראשי , עין - הוד
נחוג במעגלים
סביב סביב
יחד נקיים
מודעות לסביבה
תשס"ט
(תהיה שנת
סביבה טבעית)
יחד נקיים
מודעות לסביבה
הפסל עשוי זרדים שנאספו
בגבעות עין הוד, קשורים בחוט צבוע זהב שנקנה בדרום תל אביב.
עגל הזהב התנ"כי היצוק והכבד
נהפך בידי לגוף שברירי , עיקר הנפח שלו הוא אוויר ולא חומר.
זהו עגל שעשוי מהחומר הטבעי
ביותר בסביבתי שיכולתי לתאר לעצמי לבנות ממנו גוף.
דרך העיניים שלי העולם כולו
עשוי קווים, זה האמצעי הבסיסי והמיידי לי ביותר לתאר בו את העומד מולי.
הרגע המכריע בבניית העגל הוא
נקודת המפגש בין היוצר לטבע , היכן שחומר הגלם הטבעי והחומר יציר
האדם נזקקים זה לזה.
המתח נמצא בנקודה הזאת ,
בחיבור הזה , כאשר אנחנו מבקשים ליצור משהו חדש.
ככל
שהעגל הלך ונבנה וקיבל חיים , כך התקדם תהליך הפרידה שלי ממנו , ההבנה
וההכרה בכך שמה ש(לא) יישאר
לי ממנו לא משמעותי אל מול
מה שקיבלתי ממנו במהלך הדרך.
נעמה ברקוביץ אביב 2009
|
Golden Calf 2009
The Golden Calf sculpture is created from
twigs and branches collected from the hills of Ein Hod. They are
bound together with gold-colored string bought in South Tel
Aviv.
The biblical Golden Calf, heavy and wrought
in gold, was transformed by me into a fragile sculpture. Most of
its volume is the air, the emptiness, the lack of material.
The sculpture is made of the most natural,
obvious material that I could think of and find around me.
I see the world as a connection of lines,
and it is the most primary and basic form I use when I create
something.
The crucial point in this sculpture is the
junction between the creator and nature,
where the raw, natural material and the man-made material need
each other.
The tension is at this point, where we seek to create something
new.
The more the Golden Calf sculpture received form and became
alive, the more I started the process of my separation from it.
The understanding and acceptance of what does (not) remain is
not as important as what I have gained and learned throughout
the process of making it.
Naamah Berkovitz
Spring 2009
|